רוית ראופמן
1. לרגל הנסיבות
לרגל הנסיבות
Gesprochen von
-
- Thalia Hörbuch-Abo ab 0,00 €* ausgewählt
- Einzelkauf Download
-
Sprache:Hebräisch
0,00 € *
inkl. gesetzl. MwSt.
* im Probemonat gratis danach 7,95 €/Monat
* im Probemonat gratis danach 7,95 €/Monat
Im Hörbuch-Abo laden
- Monatlich einen Titel wählen & behalten
- Jederzeit pausieren oder kündigen
- Weitere Hörbücher im Abo für max. 7,95 €
Beschreibung
Produktdetails
Family Sharing
Ja
Gesprochen von
Michal VaturySpieldauer
8 Stunden und 19 Minuten
Abo-Fähigkeit
Ja
Erscheinungsdatum
28.06.2021
Hörtyp
Lesung
Fassung
ungekürzt
Medium
MP3
Anzahl Dateien
26
Verlag
StorysideSprache
Hebräisch
EAN
9789152184882
סיבוב פרסה חד שנוגה מחליטה לבצע, מרחיק אותה מבית הוריה בקיבוץ, ובה בעת גם מקרב אותה לשם, לזיכרונות, לסודות, לטראומות ואל שפת האם.
'מי יודעת איך אומרים באמא מוזיקת ג'אז?' אמנון שאל, ונרקיס והדס בקושי החזיקו את הבטן מרוב צחוק כשענו: 'מוזיקת גָז.' ומי יודע איך אומרים באמא כלב? והתפוצצו מצחוק כשענו: 'חתול!' זה היה נכון. 'איך אומרים באמא סיגריה?' ופתאום ידעתי בעצמי את התשובה. 'מקטרת,' אמרתי די בשקט, אבל הם שמעו. בבת אחת הם השתתקו והסתכלו עלי. ואז התפוצצו שוב מצחוק. ככה גיליתי שאני יודעת עוד מי לים בשפת האמא. ידעתי 'הֵא לך' (נכון, נוגי, זה נכון) וגם 'מגיע לך'. וקיבוץ באמא זה 'מחנה,' מלוכלכת זה 'מלוכלכה'. נוגה נשאבת אל מערבולת של געגוע ואשמה שמסתחררת מן הילדות שלה, ואולי עוד מילדותה של אִמה בפולין. לכאורה רגליה נטועות היטב בהווה — יש לה משפחה וקריירה — בכל זאת המערבולת מסחררת ומושכת אותה אל מצולה של סודות, צפנים, כאבים לא מדוברים ואשמה, הנוהמים בתוכה את נהמת הבדידות והתלישות: אמא. לרגל הנסיבות מזמן לנו בירור נוקב של חוויות החבוּת, החמלה והחיפוש המתמיד אחר האמת, שהיא 'כמו אש. צריך למצוא תמיד את המרחק הנכון. אי־אפשר ממש לגעת בה.' הוא מתחקה אחר המקום שבו הסתבכה השפה של נוגה עם זו של אמה ומפגיש אותנו עם השאלה, האם יש סיכוי לתיקון ולשחרור מהכבלים הכובלים אותנו מראשיתנו.
רוית ראופמן, ילידת קיבוץ גבעת חיים, מתגוררת בזיכרון יעקב. פסיכולוגית קלינית וחוקרת ספרות, מרצה בכירה בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה
'מי יודעת איך אומרים באמא מוזיקת ג'אז?' אמנון שאל, ונרקיס והדס בקושי החזיקו את הבטן מרוב צחוק כשענו: 'מוזיקת גָז.' ומי יודע איך אומרים באמא כלב? והתפוצצו מצחוק כשענו: 'חתול!' זה היה נכון. 'איך אומרים באמא סיגריה?' ופתאום ידעתי בעצמי את התשובה. 'מקטרת,' אמרתי די בשקט, אבל הם שמעו. בבת אחת הם השתתקו והסתכלו עלי. ואז התפוצצו שוב מצחוק. ככה גיליתי שאני יודעת עוד מי לים בשפת האמא. ידעתי 'הֵא לך' (נכון, נוגי, זה נכון) וגם 'מגיע לך'. וקיבוץ באמא זה 'מחנה,' מלוכלכת זה 'מלוכלכה'. נוגה נשאבת אל מערבולת של געגוע ואשמה שמסתחררת מן הילדות שלה, ואולי עוד מילדותה של אִמה בפולין. לכאורה רגליה נטועות היטב בהווה — יש לה משפחה וקריירה — בכל זאת המערבולת מסחררת ומושכת אותה אל מצולה של סודות, צפנים, כאבים לא מדוברים ואשמה, הנוהמים בתוכה את נהמת הבדידות והתלישות: אמא. לרגל הנסיבות מזמן לנו בירור נוקב של חוויות החבוּת, החמלה והחיפוש המתמיד אחר האמת, שהיא 'כמו אש. צריך למצוא תמיד את המרחק הנכון. אי־אפשר ממש לגעת בה.' הוא מתחקה אחר המקום שבו הסתבכה השפה של נוגה עם זו של אמה ומפגיש אותנו עם השאלה, האם יש סיכוי לתיקון ולשחרור מהכבלים הכובלים אותנו מראשיתנו.
רוית ראופמן, ילידת קיבוץ גבעת חיים, מתגוררת בזיכרון יעקב. פסיכולוגית קלינית וחוקרת ספרות, מרצה בכירה בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה
Noch keine Bewertungen vorhanden
Verfassen Sie die erste Bewertung zu diesem Artikel
Helfen Sie anderen Kundinnen und Kunden durch Ihre Meinung.
Kurze Frage zu unserer Seite
Vielen Dank für Ihr Feedback
Wir nutzen Ihr Feedback, um unsere Produktseiten zu verbessern. Bitte haben Sie Verständnis, dass wir Ihnen keine Rückmeldung geben können. Falls Sie Kontakt mit uns aufnehmen möchten, können Sie sich aber gerne an unseren Kund*innenservice wenden.
zum Kundenservice